ויקי או וורדפרס?
הפופולאריות הגואה של אתרים מבוססי וורדפרס (WordPress) בשנים האחרונות מובילה לכך שאנו מתבקשים פעם אחר פעם להשוות בין מערכת וורדפרס ל-וויקי. שתיהן מערכות בקוד פתוח שאנו אוהבים מאוד, ומפתחים על גביהן, אבל כדאי להבחין כי הן נועדו לשמש צרכים שונים בתכלית. בשורות שלהלן ריכזנו את ההבדלים המרכזיים בין המערכות, ואת השאלות שכדאי לשאלות כאשר מחליטים היכן לבנות את בסיס הידע שלנו.
אין בכלל מה להשוות
נתחיל מכך שאי אפשר להשוות בין וורדפרס (WordPress) לוויקי (wiki), מאחר ומדובר בהשוואה בין תוכנה (וורדפרס) לבין תפיסה (וויקי). ההשוואה הנדרשת היא בין מערכות CMS (מערכות לניהול תוכן - Content Management System) שוורדפרס היא גרסא חינמית וידידותית שלהן, לבין מערכות לניהול ידע, שוויקי היא תצורה מסויימת שלהן. ניתן כמובן להשוות בין וורדפרס למדיה-ויקי (MediaWiki) כפלטפורמות רשת פופולאריות או למערכות וויקי אחרות. בפועל, ניתן להריץ מערכות וויקי על גבי וורדפרס ואפילו להריץ בלוג במערכת מדיה וויקי, אבל למערכות יש תפיסה שמובילה לעיצוב ארכיטקטורה בסיסית שקשה ולכן לא כדאי לשנות. כך או כך, השאלה המרכזית היא לא איזו מערכת יותר טובה, אלא מהי המערכת שמתאימה באופן מיטבי לצרכים הייחודיים של הגוף שיעשה בה שימוש.
הבדלי הגישות: CMS מול וויקי
ההבדל הבסיסי ביותר בין מערכות CMS לוויקי, מצוי בשאלה מי מנהל את הידע וכיצד. במידה רבה, מערכות CMS הן עדיין תוצר של עידן ה-web 1.0 - בעלי האתר אחראים על יצירת התכנים, והמשתמשים מהם צרכני הידע. בעידן ה-Web 2.0 מטשטשת ההפרדה בין יוצרי התוכן וצרכני התוכן. מערכות וויקי בבסיסן מיועדות לרתימת יכולות יצירת התוכן של המשתמשים לטובת יצירת מארג ידע משותף.
CMS - היגיון פרסומי
ההיגיון הבסיסי ביותר של מערכות CMS הוא פרסומי – לא במובן השיווקי אלא במובן של ניהול תהליך פרסום תוכן. הן מאפשרות לשלוט בזרם הפרסומים המופק ובארגון שלו באתר.
- פריט הידע: מחבר אחד, תאריך פרסום אחד - הפרסום הוא לבנת היסוד של המערכת (למשל ידיעה באתר חדשותי), וכל פריט מחובר עם מחבר אחד וכמעט תמיד מופיע עם תאריך הפרסום שלו. מאחר והפרסום הוא עיקר התהליך, מתקיים לרוב מנגנון שלם הקודם לפרסום ומאפשר ליצור את הפריט, לצפות בו טרם פרסומו, ואף לתזמן את מועד הפרסום הנכון שלו.
- לבנת היסוד: ה-feed - לבנת היסוד האמורה מתקיימת תמיד בתוך סוג של פיד (feed). בוורדפרס מדובר ב-Loop המפורסם, אשר עדיין קשור למקורות הבלוגיים של הפלטפורמה. הרעיון של הפיד קשור בכך שהפריטים החדשים דוחקים את הישנים אל מחוץ לתצוגה הראשונית. חווית המשתמש המגיע לפלטפורמה מסוג זה, קשורה בצפייה למצוא בעמודים הראשיים את מה שעוד טרם נראה. בשל כך, נושא החיפוש איננו משמעותי מאוד במערכות CMS (המשתמש הממוצע מתחיל מדף הבית וגולש משם).
- תיעול לתוכן ולא לעיצוב הידע - מערכות לניהול תוכן אמורות לאפשר למנהל האתר להתעסק אך ורק בתוכן. המשמעות היא שמרגע שהאתר עומד, יש להזין אותו כל הזמן בתוכן, אך לא לעסוק בשאלות של ארכיטקטורה, עיצוב כללי וכיוב'. מערכות הניהול של נבנות כך שרוב המשתמשים חסומים מן הקונפיגורציה הכללית של האתר, באופן שמתעל אותם לנושא התוכן באופן מובהק.
- ניהול מדיה: ארגון סביב פרסומים - הנושא של ניהול המדיה באתר (תמונות, סרטונים, שמע וכיוב') הופך בשנים האחרונות ליותר ויותר משמעותי, לרוב המדיה באתר מאורגנת סביב הפרסומים, למרות שמוקצה במערכת הניהול מרחב שלם לניהול המדיה. המשמעות היא שמדיה מסויימת אמורה באופן פשוט להתחבר עם תוכן מסויים.
- ניהול התכנים: שגר ושכח - השאיפה הבסיסית בניהול מערכות CMS היא שלא נצטרך לחזור ולתקן את מה שהתפרסם, ולרוב תיקונים נערכים בדפים האחרונים. כלומר – מרגע שפריט מסוים פורסם הוא אמור להשאר באותה תצורה, ולאבד לאורך זמן מן הרלוונטיות שלו, כאשר פריטים חדשים דוחפים אותו למטה והחוצה.
וויקי: היגיון של מבנה ידע
במידה רבה, מערכות וויקי הפוכות בכל ההיבטים שצוינו – ההיגיון הבסיסי של הוויקי איננו שליטה בתהליך הפרסום אלא יצירה של מבנה ידע (כלומר מערכת המורכבת מרכיבים רבים המקושרים אלו לאלו), אשר ממשיך כל העת להתעדכן ולהשתנות.
- יצירה משותפת של תכנים - היבט מרכזי וייחודי המגולם בגישת הוויקי הוא השיתופיות שביצירת התכנים – המערכת תומכת ומסייעת בניהול של יצירת תוכן משותף על ידי כותבים רבים, שלא פעם כלל אינם מכירים אלו את אלו. בשל כך, לערך יכולים להיות כותבים רבים אשר לרוב לא יהיו מצויינים בשמם בתצוגת פריט הידע.
- חיפוש תכנים ולא הזנה ב-feed - נקודת הכניסה הבסיסית של צרכן הידע בוויקי היא החיפוש. בין אם מדובר בחיפוש טקסטואלי או בניווט (browsing) אל תחום הידע המבוקש. הציפייה אינה לקרוא את הפריט החדש ביותר, אלא למצוא את פריט הידע הרלוונטי ביותר. מסייע בכך לרוב מנגנון חיפוש מפותח, מבנה הקישורים בתוך האתר (כל דף מקושר לפריטי ידע אחרים שמוזכרים בתוכו), ארגון הדפים לפי תחומים/פורטלים ומבנה הקטגוריות.
- ארכיטקטורת ידע דינמית - היבט משמעותי מאוד בניהול של מערכות וויקי נעוץ בכך שבידי המשתמשים יכולת לעצב את הארכיטקטורה של המערכת (גם אם באופן מוגבל). היכולת לשנות את העיצוב, לעשות שימוש נרחב בתבניות שהוכנו מראש, ולבנות דפי פורטל שונים, מאפשר לשנות את המבנה של האתר, אפשרות שכמעט ואיננה קיימת באותו אופן במערכות CMS קלאסיות.
טקסונומיה: קטגוריות ותגיות
מערכת הוורדפרס מוכרת בשל השימוש הרב שהיא עושה בדפי התגיות. בנוסף לתגיות שפועלות בהיגיון אסוציאטיבי קיים מערך קטגוריות שנועד לבנות את הידע באופן מאורגן יותר. בפועל, לא מעט אתרי וורדפרס עושים שימוש רק בתגיות. התגיות מסייעות להביא עוד תעבורה לאתר, ומסייעת למי שיאופיין כ"משתמש משוטט" למצוא את הטרף הבא.
עם זאת, זהו היגיון שמקשה לארגן ידע בצורה שיטתית ולפי תחומים מוגדרים. גם כאן, לאור היגיון הפיד שהוזכר, דף התגיות יפרוס כמעט תמיד את הפוסטים לפי סדר פרסומם, מהאחרון לראשון. מערכת מדיה-ויקי עושה שימוש במנגנון של קטגוריות שאמנם ניתן לעשות בו שימוש כתגיות, אך הוא נועד לבנות עץ היררכי שבו כל דף קטגוריה מכיל דפים וקטגוריות משנה. את הדף ניתן לערוך כדי לסייע למשתמש להבין את הקטגוריות.
ממשק הניהול
כנגזרת מהגישה השיתופית של מדיה-ויקי, אין למערכת ממשק ניהול נסתר. כמעט כל התהליכים המשמעותיים במערכת מבוצעים מהדפים עצמם והמשתמשים בונים את הוויקי, לאור מדרג הרשאות פשוט. עובדה זו מקלה מאוד על לומדים חדשים להכיר את המערכת (אין צורך בלמידה של שני ממשקים שונים). מנגד, ברור שממשק הניהול הנסתר של וורדפרס מאפשר שליטה ביכולות רבות בתחום ההתאמות העיצוביות ובתחום ההרחבות, שאינן קיימות באותו אופן במערכת מדיה-ויקי. כמו שכבר צויין, למשתמש הרגיל אין צורך ביכולות אלו לאחר שהאתר מוקם.
ממשק העריכה הבסיסי בוורדפרס מתבסס על ההיגיון של WYSIWYG (מה שאתה רואה זה מה שתקבל) אך הוא איננו מציג בזמן אמת את האופן שבו יראו השינויים כפי שהם באתר (לשם כך יש לעבור לדף התצוגה המקדימה). דווקא ממשק העריכה הוויזואלי החדש של מדיה-ויקי מאפשר לראות ולערוך את התוכן בתוך סביבתו הסופית, תוך מתן דגש לתוכן, ושימוש בעוצמות השונות של מדיה-ויקי (למשל בהטמעת תבניות).
הבדל נוסף ביכולות הבסיסיות של העורך קשור לתמיכה בטבלאות. כמערכת אשר הידע הוא המרכז שלה, התמיכה ביצירה ועריכה של טבלאות היא קריטית, ואכן העורך הויזואלי של מדיה-ויקי תומך בעבוד אינטנסיבית עם טבלאות. תמיכה ביצירה ועריכה של טבלאות בוורדפרס הרבה יותר מוגבלת, ומתבססת על תוספים שונים.
שיתוף פעולה
בעוד שמערכות וורדפרס מצריכות קונפיגורציה מיוחדת כדי שיתאימו לתהליכי שיתוף פעולה מרובי משתתפים, מערכות ויקי בנויות לשיתופי פעולה מראשיתן. היבט זה מתבטא הן בתהליך ההרשמה, הן באפיון ההרשאות הבסיסיות, הן בהיסטוריית העריכות וביכולת לראות את התרומות של כל משתמש ואת השינויים בכלל הדפים בזמן אמת. בסיוע הרחבות ניתן להפוך את המערכת למרכז של שיח ופיתוח ידע, המתבסס על מערכת התראות ודיונים תומכת המתקיימת לצד גופי הידע הבסיסיים.
הרחבות
הן מערכת וורדפרס והן מערכת מדיה-ויקי נבנו תחת תפיסה של קוד פתוח, אשר מעודדת יצירה של הרחבות והתאמות. בשל הפופולאריות הרבה לה זוכה וורדפרס, קשה מאוד להתחרות במספר ומגוון התוספים הקיימים לוורדפרס. עם זאת, ההרחבות הקיימות למערכת מדיה ויקי מאפשרת כיום להעצים ולהתאים את יכולות המערכת לצרכים הייחודים של הלקוח בצורה פשוטה וזמינה.
עיצוב
מערכת וורדפרס היא בין השאר אחת הפלטפורמות הפופולאריות לניהול אתרי תדמית. בשל כך קיים עושר של ערכות עיצוב (themes) איכותיות אשר מאפשרות לקצר תהליכים בשלבי ההקמה והעיצוב. מערכת מדיה-ויקי לא זכתה לאותו עושר של הרחבות עיצוביות (skins), אך אלו שקיימות מאפשרות להתאים ולפתח את מראה האתר עד לרמה גבוהה מאוד.
אבטחת מידע ואמינות
וורדפרס נתפסת כפלטפורמה מועדת לפורענות מבחינת אבטחת מידע. רוב הפרצות באבטחת אתרי וורדפרס אינן נובעות אמנם מן התוכנה אלא מהתנהלות בעייתית של המשתמשים, אך בחיבור עם היכולות הקיימות במערכת הניהול הפרצות הללו הופכות בעייתיות מאוד. עם זאת, המערכת מגיעה עם מספר הגדרות בסיסיות אשר מאפשרות לסגור חלקים שלמים מהאתר, ולייצר הרשאות דיפרנציאליות. מערכת מדיה ויקי לעומת זאת, מתקשה ככלל בתחום של הרשאות דיפרנציאליות (יש לכך פתרונות שונים), אך מבנה ההרשאות הבסיסי הופך פריצה אפשרית לחמורה הרבה פחות וככזו שקל מאוד לשחזר את מפגעיה.
היבט נוסף אשר מבחין בין המערכות – מדיה-ויקי נבנתה לאורך שנים כדי לתמוך באתרים ענקיים. למעשה, ויקיפדיה היא אתר התוכן הגדול ביותר בעולם. מדובר במערכת מאוד אמינה וחסונה, אשר מאפשרת בנייה של בסיסי ידע גדולים מאוד מבלי לחשוש. ההיסטוריה של וורדפרס במידה רבה הפוכה – זו מערכת שנבנתה כדי ליצור בלוגים אישיים, ולאורך השנים הפכה למורכבת יותר וכזו המאפשרת הקמה של מערכות בסדרי גדול נרחבים. עם זאת, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כמערכת המתאימה לאתרים קטנים ובינוניים.
חיבוריות
כאשר מדברים על חיבוריות בין מערכות שונות ברשת ראוי להבחין בין חיבוריות פנימית (בין גופי הידע) לבין ממשקים עם מערכות אחרות. אין ספק כי מערוכת וויקי מצטיינות ביצירת חיבורים פנימיים על בסיס קישורים. בנוסף, למערכות מדיה-ויקי יש יכולות מובנות ליצירת חיבוריות עם מערכות וויקי אחרות, הן ביצירת קישורים מהירה, והן בשיתוף של מדיה ותכנים. כמו כן ניתן לממשק את המערכת ברמות שונות עם . מערכת וורדפרס קידמה חיבוריות בין בלוגים נפרדים ("בלוגוספירה") וכיום מאפשר חיבור עם רשתות חברתיות שונות על בסיס שימוש בתוספים.
סיכום
ההשוואה בין המערכות היא בעייתית, משום שמדובר בפלטפורמות אשר מספקות מענה לצרכים מאוד שונים. אין ספק שהתאימות של וורדפרס לניהול אתר תדמיתי או בלוג אישי או ארגוני גבוהה הרבה יותר מזו של מדיה-ויקי. באותו אופן, אין ספק כי לצורך בניית תשתית ידע משותפת, יש צורך בכלים של פלטפורמה שפותחה לטובת צרכים אלו. לצערנו, עוד לא מצאנו פתרון מדף שמספק את היכולות של וורדפרס ומדיה-ויקי במשותף, והפיתרון שאנו מצאנו לצרכים שלנו מתבסס, למעשה, על מקסום היכולות של וורדפרס ושל מדיה-ויקי, כל אחת בתחומה וחיבור בניהן במגוון דרכים.
אתרים מרכזיים בישראל המבוססים על וורדפרס ומדיה-ויקי
מדיה ויקי
- ויקיפדיה
- מתנ"ה (מארז תכנון ניהול והערכות למנהל) - משרד החינוך
- כל זכות - מאגר ידע בנושא מיצוי זכויות
- דואלוג ויקי - מאגר ידע בנושאי אסטרטגיה
- מאגר הידע של שיתופים
- האוגדן - מאגר ידע לניהול קשרי עמותות וממשלה
וורדפרס
- גיקטיים - מגזין אינטרנטי בנושאי טכנולוגיה
- סלונה - מגזין נשים
- מאקו אופנה - מגזין אופנה מבית מאקו
