כולם מדברים על שקיפות, אף אחד לא מדבר על ידע

בשנים האחרונות, מושג השקיפות הפכה לערך מדובר ופופולרי בקרב ארגוני מידע. השקיפות נתפסת כאמצעי שמעודד אמון (trust), שכן אם הדברים חשופים אזי הם אמורים להיות גם אותנטיים ונכונים. אמון בתורה עוזרת לחזק את הנרטיב הארגוני, תחושת הביחד ומשם אמורה לעודד חדשנות והצלחה עסקית. 

אנדרו סוויננד, מנכ״ל חברת הפרסום הגלובלית Leo Burnett אומר ש: ״כדי למשוך ולשמר את הכשרונות הטובים, חברות צריכות מידה רבה יותר של שקיפות. אנשים צריכים להבין את תהליך קבלת ההחלטות.״ 

אבישי אברהמי, מנכ״ל Wix.com, מסכים איתו: ״כשאתה מסתיר אינפורמציה מהצוות שלך, אתה מגביל את היכולת שלהם לחשוב. אתה בעצם מגביל את האנשים שאתה בעצמך שכרת״.

הבורות טמונים ביישום

שקיפות בתיאוריה היא ערך נפלא שכן היא מתארת מצב שבו הידע הוא לא נחלת הפרט, אלא כוח לרבים, וכך הוא מניע תרבות של העצמה ויעילות. השקיפות מלמדת שהבעיה הגדולה היא בעיית הנגישות. כלומר, המידע לא נגיש לעובדים וקשה למצוא אותו. על מנת לפתור בעיה זו, השקיפות מעודדת אותנו לפתוח את כל הידע הקיים לנחלת הכלל. 

מול שפע המידע הפתוח, קיימת האפשרות כי העובדים לא יוכלו למצוא בקלות את הידע הדרוש לעבודתם. במקרה זה הרי שייצרנו עומס מידע שלא מקדם את המטרה שלכבודה מלכתחילה פעלנו. אם כן, בשקיפות טמונה סכנת ההצפה. ברור שהמידע שמעניין את המנכ״ל הוא מידע שונה מזה שמעניין את המתכנת או החוקר או בודק האיכות. כאשר העובד יהיה חשוף לבעיות הקשורות במימדים רחבים יותר של החברה, בדרגים גבוהים יותר משלו, קיימת האפשרות ליצירת חוויה של סטרס ועומס. 

ברור אם כך, שאפשר לתאר מצב אידיאלי בו כל אחד מקבל את המידע הדרוש לו לביצוע עבודתו ולא יותר מכך. שקיפות, אבל במידה הנכונה.

בארגון של מאות אנשים, האם כל עובד צריך גישה לכל הידע האפשרי? בעולם של ביג דאטה, אלגוריתמים ואינטליגנציה מלאכותית, כיצד נדע מה הוא ידע משמעותי? האם ואיך אפשר להפוך הידע הקיים לכזה? כיצד יוצרים תרבות ארגונית שמעודדת את הפיכת הידע למשמעותי ואילו מנגנונים משרתים אותה? 

ידע משמעותי

עם כל כך הרבה ידע נגיש, נדרש מאמץ של ארגון וניהול כדי להפוך את הידע למשמעותי על מנת לשפר את האופן שבו כל עובד ועובד מבצע את עבודתו. המטרה של המערכת של אופנפוקס היא לאפשר בדיוק את זה.

בעולם שבו יש המון אופציות ואופנים לארגן את הידע של החברה שלכם, אנחנו שמים את הדגש על התאמת המערכת לצרכי הלקוח: מבנה ידע ייחודי, נראות שמתאימה לשפה הארגונית והחלה של הגיון עסקי ייחודי (לדוגמא מנגנון הרשאות או תהליך אישור ובקרה על תוכן). כמו כן, אנחנו מאפשרים הנגשה של הידע בכל השפות האפשריות ובכל הפלטפורומות הקיימות (דסקטופ, מובייל). 

מחפשים להפוך את הידע שלכם למשמעותי? רוצים לשמוע עוד?

נשמח לדבר ולייצר יחד פלטפורמה להעצמת הידע שלכם. לחצו כאן לקביעת שיחה.